דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ב׳ · ט״ו

וַ֠אֲנַ֠חְנוּ נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ כְּכׇל־צׇרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹד֖וֹת עַל־יָ֣ם יָפ֑וֹ וְאַתָּ֛ה תַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ואנחנו. ר״ל עבדי:

על ים יפו. היו קרוב אל הלבנון ועל הים ההוא השיטו את העצים:

ואתה. ר״ל עבדיך יעלו אותם מן המים לשאתם ירושלים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

רפסדות. הם דוברות האמור במלכים א׳ והם הקורות הקשורות יחד להשיטם במים אל מקומם הנרצה ולשון רפסודות הוזכר בתלמוד ירושלמי (ברכות פרק ד׳):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

רפסודות. כשמקשרים עצים הרבה יחד להוליכם על הים נקרא אסדא, כמ"ש במס' ברכות (כח ב) היה יושב בקרון או באסדא, ובלשון הכתוב (מ"א ה, כג) דוברות, על שמנהיגים אותם בים, גם נקראו רפסודות, ובירושלמי פ"ד דברכות (הלכה ה) הוא אסדא הוא רפסודות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

רפסודות. רדיל"ן בלע"ז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל