וּבַשָּׁנָ֨ה הַשְּׁבִעִ֜ית הִתְחַזַּ֣ק יְהוֹיָדָ֗ע וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת לַעֲזַרְיָ֣הוּ בֶן־יְרֹחָ֡ם וּלְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־יְ֠הוֹחָנָ֠ן וְלַעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן־עוֹבֵ֜ד וְאֶת־מַעֲשֵׂיָ֧הוּ בֶן־עֲדָיָ֛הוּ וְאֶת־אֱלִישָׁפָ֥ט בֶּן־זִכְרִ֖י עִמּ֥וֹ בַבְּרִֽית׃

עמו בברית. לקחם עמו בברית להיות ידם עמו להמליך את יואש:

לעזריה. את עזריה:

ויקח. שם כתוב ויקח את שרי המאות לכרי ולרצים וכו', ופירש עזרא מי היו שרי המאות, ושמ"ש לכרי ולרצים, היינו שעשאם שלוחים לסבב ביהודה ולקבץ את הלוים (ופי' כרי שליח רץ, כמ"ש על שלחו כר מושל ארץ, ישעיה ט"ו) ושכרת הברית עם הלוים וראשי האבות שהתקבצו, שכ"ז לא נזכר במלכים: