אָמַ֗רְתָּ הִנֵּ֤ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֱד֔וֹם וּנְשָׂאֲךָ֥ לִבְּךָ֖ לְהַכְבִּ֑יד עַתָּה֙ שְׁבָ֣ה בְּבֵיתֶ֔ךָ לָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ׃

אמרת הנה הכית וכו׳. ולדבר גבורה יחשב אצלך ולזה נתגאית ורוצה אתה להרבות כבודך בהלחמך עמדי:

עתה. הואיל וקנית כבוד מה בנצחון אדום שב בביתך ותשאר בכבודך:

למה תתגרה ברעה. למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה ותפול אתה ועמך:

ונשאך לבך. ענין התרוממות וגאוה:

תתגרה. מל׳ תגר ומחלוקת וכן אל תתגר בם (דברים ב׳:ה׳):

להכביד. שם ונשאך לבך הכבד ושב בביתך, ופירשו עזרא שרצה לומר הכבד אתה רוצה כבוד, ועי"ז נשאך לבך להלחם כדי להכביד להשיג כבוד, שיגדל כבוד בית יהודה, ע"ז איעצך שם בביתך והיתה מנוחתך כבוד:

ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביך. ר"ל להקנות לך כבוד על ההצלחה שהגיע לך במלחמה: