וְאֵ֣ת ׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֹֽת׃

הבית הגדול. זה ההיכל שהיתה גדולה מכולם מ׳ על כ׳:

חפה. את קרקע הבית חפה בעצי ברושים וכן נאמר במ״א:

ויחפהו. על העצים חפה הזהב:

ויעל עליו. העלה על החיפוי ציורי אילני חמר ושרשרות:

חפה. ענין צפוי וכסוי:

ושרשרות. שלשלאות:

ואת הבית הגדול. זה פי' למ"ש במלכים שם פסוק ט"ו ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים, שרק את הבית הגדול חפה עצי ברושים לא את הדביר, שרצפת הדביר לא היה מחופה בעץ רק בזהב לבד

ויחפהו זהב טוב. ר"ל את הרצפה, וזה לא נזכר במלכים בפירוש שצפה זהב על עצי ברושים של רצפת ההיכל, ולמדנו עזרא

ויעל עליו תמורים ושרשרות. היינו על הרצפה של ההיכל, וגם בזה למדנו חדשות, כי במלכים שם (פסוק יח) אמר וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי ציצים, ושם (פסוק כט) ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים מלפנים ולחיצון, שמלבד שפסוק י"ח כפול עם פסוק כ"ט, יש סתירה, שבפסוק י"ח לא הזכיר שהיו שם כרובים, ופירש עזרא שבפסוק י"ח מדבר מן ציפוי הרצפה והיו שם רק מקלעת פקעים ופטורי ציצים שהוא תמורים ושרשרות הנזכר שם, ולא היו כרובים רק על הקירות שמזה מדבר בפסוק כ"ט:

ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים. ר"ל קרקע הבית ונכלל בזה הבית הקדש וקדש הקדשים וכן נתבאר בס' מלכים כי קרקע הבית צפה בצלעות ברושים (ו' ט"ו) ולא היו נסרים אך היו בדמות צלעות וקורות כדי שיהיה יותר חזק ויעל עליו תמורים ושרשרות. הנה התמורים היו כדמות ביצה ששני ראשיה חדין ושרשרות היו משל לחריות אשר התמורים בהם והנה היו הצורות האלו חרותות על עץ הברושים ואחר כן כשחפה אותו זהב נראו אלו הצורות בולטות בזהב ואולי היו שם גם כן דמיון פטורי ציצים כמו שנזכר בס' מלכים באלו התמונות אך קצר בזה המקום כמו שקצר במה שאמר אחר זה:

ופתח כרובים על הקירות. ולא זכר מקלעות ופטורי ציצים או נאמר כי בקרקע הבית לא היו מאלו התמונות כי אם התמורים ובמנורה התמורים ופטורי ציצים והם הגביעים המשוקדים כפתור ופרח כמו שבארנו בס' מלכים. ובקירות הבית היו עוד מקלעות כרובים והסבה בזה מבוארת במעט עיון ממה שזכרנו בזה בס' מלכים: