ויעמדו על עמדם. חוזר הוא על הלוים ולפי שאמר שהכהנים היו זורקים את הדם מיד הלוים לזה אמר שהלוים עמדו על מקום מעמדם ולא הוליכו את הדם כי ההולכה לעבודה יחשבו המה זרים לעבודה וז״ש כמשפטם בתורת משה שאסר עליהם העבודה:
מיד הלוים. כי הכהנים קבלו את הדם והוליכו אל המזבח והושיבו המזרקות על ידי הלוים להיות מוכן לזריקה:
הכהנים זורקים את הדם מיד הלוים. הנה באר כי מפני שהיו בעלי הפסחים טמאים הוצרכו הלוים לעמוד על שחיטת פסחיהם וזכר כי רבים מהעם שבאו מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו ואכלו את הפסח בלא ככתוב כי היו ראוים להדחות לפסח שני ועוד כי כבר אכלוהו בטומאה ולא אכלוהו בטהרת הקדש כי הם היו טמאים באכלם אותו והנה התפלל עליהם חזקיהו לה' יתברך שיכפר על עונם ושמע ה' לקול חזקיהו וירפא העם מהחלי שהביא ה' עליהם על עונם זה. ומזה המקום למדנו שכבר עברו השנה שאם לא היה הענין כן הנה לא יתכן לומר שאכלוהו בלא ככתוב כי לא היה שם עת אחר אחריו יהיה ראוי לאכלו בו ועוד כי לא יתכן שיהיו כל הקהל נדחים לפסח שני. ואמנם קרא אותו החדש השני כי כבר קדשו ניסן להיות ראשון קודם שעברו השנה כמו שאמרו ז"ל (פסחים נ"ו):