דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ל״א · י״ט

וְלִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֜ים בִּשְׂדֵ֨י מִגְרַ֤שׁ עָֽרֵיהֶם֙ בְּכׇל־עִ֣יר וָעִ֔יר אֲנָשִׁ֕ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לָתֵ֣ת מָנ֗וֹת לְכׇל־זָכָר֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וּלְכׇל־הִתְיַחֵ֖שׂ בַּלְוִיִּֽם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בשדי וכו׳. אותם היושבים בשדי וכו׳ ר״ל הכהנים היושבים בעריהם שלא הגיע זמן עבודת אנשי משמרתם:

אנשים וכו׳. עליהם היו ממונים האנשים אשר נקבו בשמות למעלה והם עדן וחבריו ועליהם לתת מנות וכו׳ ולכל הלוים המיוחסים ובא לומר שהממונים ההם לא חלקו כ״א להיושבים בעריהם ולא אל הבאים לבית ה׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מגרש עריהם. כן נקראת ערי הכהנים והלוים ע״ש שהיה לכולם מגרש סביב והם בתים חוץ לחומה כאלו נגרשו מן העיר:

נקבו. נתפרשו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ולבני אהרן. וחוץ מן הממונים הכוללים שהזכיר בפסוק י"ד וט"ו, היו לבני אהרן היושבים בערים ואין עובדים בביהמ"ק בכל עיר ועיר אנשים מצוינים הנקובים בשמות שהם היו מחלקים מנות הכהנים, והיו נותנים לכל זכר בכהנים, ר"ל שהכהנים לא היו צריכים להתיחס כי אין בודקים מן המזבח ולמעלה, וכל זכר בכהנים היה לוקח מנות, כי כל זכר עבד במקדש וזה היה יחוסו, אבל הלוים היו צריכים להראות כתב יחוסן, ועז"א ולכל התיחש בלוים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל