דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ד׳ · ו׳

וַיַּ֣עַשׂ כִּיּוֹרִים֮ עֲשָׂרָה֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן חֲמִשָּׁ֨ה מִיָּמִ֜ין וַחֲמִשָּׁ֤ה מִשְּׂמֹאול֙ לְרׇחְצָ֣ה בָהֶ֔ם אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה הָעוֹלָ֖ה יָדִ֣יחוּ בָ֑ם וְהַיָּ֕ם לְרׇחְצָ֥ה לַכֹּהֲנִ֖ים בּֽוֹ׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מימין. של הכיור שעשה משה:

לרחצה בהם. את ידיהם ואת רגליהם כמ״ש בתורה:

את מעשה וכו׳. אף היו מדיחים בהם מעשה העולה כקרבים וכיוצא:

לרחצה. לכהנים לטבול בו מטומאתן וארז״ל שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים ודרך בם באו המים מן המעיין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כיורים. כעין דוד ולה דדים המריקים מים:

ידיחו. ענין שטיפה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם. הנה הכיורות היו לרחוץ מהם הכהנים ידיהם ורגליהם כמו שנזכר בתורה והנה זכר שהיו מדיחים בהם מעשה העולה כמו הקרב והכרעים:

והים לרחצה לכהנים בו. ר"ל כשהיו צריכן טבילה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל