דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ז׳ · ג׳

וְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל רֹאִים֙ בְּרֶ֣דֶת הָאֵ֔שׁ וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖ה עַל־הַבָּ֑יִת וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֔וּ וְהֹד֤וֹת לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

והודות לה׳. אמרו הודות לה׳ את ההלול האמור בה כי טוב וכו׳ והוא הלל הגדול:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הרצפה. הקרקע הרצופה במצע אבנים וכן על רצפת בהט ושש (אסתר א׳:ו׳):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

וכל ב"י וכו' ויכרעו על הרצפה. כי אסור להשתחוות על רצפת אבנים רק במקדש, כמו שלמד בספרא סוף בהר ובמס' מגלה (כב ב), ואחר שראו שזה הוא המקום הנבחר מה' השתחוו על הרצפה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל