דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ז׳ · ו׳

וְהַכֹּהֲנִ֞ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֣ם עֹמְדִ֗ים וְהַלְוִיִּ֞ם בִּכְלֵי־שִׁ֤יר יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ לְהֹד֤וֹת לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ בְּהַלֵּ֥ל דָּוִ֖יד בְּיָדָ֑ם וְהַכֹּֽהֲנִים֙ (מחצצרים) [מַחְצְרִ֣ים] נֶגְדָּ֔ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמְדִֽים׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

על משמרותם. כל משמרה במקום מיוחד:

להודות לה׳. ר״ל עמדו בכלי שיר להודות לה׳ בהלול האמור בה כי לעולם חסדו:

בהלל דוד בידם. ר״ל בידם היו כלי שיר שעשה דוד להלל בם והוא כפל ענין במ״ש:

מחצרים. תקעו בחצוצרות:

נגדם. מול הלוים:

עומדים. לשמוע ההלול:

מקור: ספריא · נחלת הכלל