וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִ֠יו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָ֠ם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשֹּׁעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃

ויעמד כמשפט. העמיד מחלקות הכהני׳ כפי החק שעשה דוד:

על משמרותם. כל משמר בזמנו:

ולשרת. בדבר השיר:

נגד הכהנים. בעת שיעבדו הם על המזבח:

לדבר יום ביומו. לשורר בכל יום שיר הקבוע בו:

והשוערים. שומרי השערים העמיד כפי מה שנחלקו מי לשער זה ומי לזה:

כי כן מצות דוד. להיות שוערים מיוחדים לכל שער ושער כמ״ש בד״ה א׳:

מחלקות. מלשון חלק ור״ל המשמרות:

מחלקות הכהנים. כנ"ל (דה"א כד)

והלוים להלל. (שם כ"ה)

והשוערים. (שם כו):