וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃

שש מאות זהב. רצה לומר דינרי זהב:

יעלה. היה נכנס בו:

צנה. הוא כעין מלבוש מקיף את הגוף להציל ממכת חרב כמו כצנה רצון תעטרנו (תהלים ט):

שחוט. נמשך כמו חץ שחוט (ירמיהו ט׳:ז׳) ור״ל זהב טוב הנמשך כשעוה: