נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם׃ {ס}

נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ. אֵין לְתֵבָה זוּ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי שֶׁל פְּסִיקְתָּא קוֹרִין לְדָרְבָן מַסְקָדָא, מַלְמַד הַבָּקָר. וְאוֹמֵר אֲנִי, "נִשְׂקַד" פיינטרינ"ט בְּלַעַ"ז. נְקֻדִּים, מְנֻמָּרִים וּמְסֻמָּנִים הָיוּ פְשָׁעַי בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזִכָּרוֹן. לֹא נִשְׁכַּח מִנְיָנָם וְתַשְׁלוּמֵיהֶם:

יִשְׂתָּרְגוּ. נַעֲשׂוּ קְלִיעוֹת קְלִיעוֹת וְעָלוּ עַל צַוָּארִי, לְשׁוֹן מִשְׁנָה, אֵין מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת:

ומלת נשקד - אין לה אב ואם, והטעם כמו "נמשך" כמו "נמהר":

והיה ישתרגו - מבנין התפעל, ממשפחת השריגים:

הכשיל - שב אל עול פשעי, ויחסר "אשר" אחר בידי. גם אחר קום: "עמו" או "מפניו":