תָּבֹ֨א כׇל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כׇּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃ {פ}

תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ. יִזָּכְרוּ וְיִפָּקְדוּ עֲוֹנוֹתָם לְפָנֶיךָ:

וְעוֹלֵל לָמוֹ. וּפְעוֹל לָמוֹ, כְּמוֹ "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר", "וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו":

ועולל - עשה מגזרת "עלילותיו". והנכון שטעמו כמו "סבה", וכן: "ולו נתכנו עלילות":