רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ. לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא. דַּם נִדּוֹתָהּ נִכָּר בְּשׁוּלֵי בְגָדֶיהָ. כְּלוֹמַר, חַטּאוֹתֶיהָ גְלוּיִין. הַרְבֵּה עֲשָׂאָתַן בְּגָלוּי:
לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ. כְּשֶׁהָיוּ חוֹטְאִין, לֹא נָתְנוּ לֵב מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָן, לְפִיכָךְ, "וַתֵּרֶד פְּלָאִים". יְרִידָתָהּ נִפְלֵאת פְּלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁהַכֹּל מַפְלִיאִים שֶׁאֵירַע לָהּ מַה שֶׁלֹּא אֵירַע לְכָל עִיר:
מקור: ספריא · CC BY
