נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב (שביתך) [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃ {ס}

שָׁוְא וְתָפֵל. דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם. וּבִלְשׁוֹן לַעַ"ז אפלשטרימנ"ט:

וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ. לְהוֹכִיחַ דַּרְכֵּךְ עַל פָּנָיִךְ:

לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ. לְיַשֵׁר מְשׁוּבוֹתַיִךְ, לְשׁוֹן "שׁוֹבְבָה", "שׁוֹבָבִים", "וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב".

וּמַדּוּחִים. הִדִּיחוּךְ מֵעָלָי:

ותפל - כמו שוא, וכן היאכל תפל (איוב ו ו) שאין לו טעם מדרך ישרה, וכן לא נתן תפלה (איוב א כב):

משאות - נבואות, וכן משא דמשק (ישעיה יז א):

ומדוחים - שהדיחו מדרך ישרה: