תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהֹוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם׃ {פ}

תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד. כְּמוֹ "קָרָאתָ". וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא:

מְגוּרַי. שְׁכֻנַי הָרָעִים לְהֵאָסֵף עָלַי לְהַשְׁחִית:

אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אוֹיְבִי כִלָּם. הַיְלָדִים אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְגִדַּלְתִּי אוֹתָם בָּא הָאוֹיֵב וְכִלָּה אוֹתָם:

מגורי - מגזרת גורו לכם מפני חרב (איוב יט כט). ויש אומרים שהטעם אנשי מגורי: