רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אֵיכָה יוּעַם זָהָב. קִינָה זוּ נֶאֶמְרָה עַל יֹאשִׁיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים "וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת". וְעִמָּהּ חִבֵּר בְּתוֹךְ הַקִּינָה אֶת שְׁאָר בְּנֵי צִיּוֹן:
יוּעַם. יִכְהֶה, כְּמוֹ דְאַתְּ מְתַּרְגֵּם "כֵּהָה" עַמְיָא.
זָהָב. מַרְאִית פָּנִים הַמַּצְהִיב כְּזָהָב:
יִשְׁנֶא. יִשְׁתַּנֶּה מִמַּרְאִיתוֹ:
הַכֶּתֶם. קְבוּצַת כְּלֵי נוֹי הַזָּהָב שֶׁהֵם לַעֲדִי, קָרוּי כֶּתֶם:
אַבְנֵי קֹדֶשׁ. בָּנִים הַמְאִירִים כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּל רְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִיֹּאשִׁיָּהוּ בְּכָל חֵץ וְחֵץ שֶׁנָּעֲצוּ בוֹ הָיָה יִרְמְיָה קוֹבְרָהּ בִּמְקוֹמָהּ, וְעָלֶיהָ הוּא קוֹרֵא: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ":
