וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמׇרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מׇרְדֳּכָֽי׃

וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדְּכַי. שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים דִּבְרֵיהֶם לְפָנָיו בְּלָשׁוֹן טוּרְסִי, וְאֵין יוֹדְעִים שֶׁהָיָה מָרְדְּכַי מַכִּיר בְּשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיָה מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית:

נס הג' שנודע הדבר למרדכי, ע"י השגחת ה' המפענח נעלמים הד' שהגם שמרדכי לא אמר לאסתר שתגיד זאת בשמו, והיא שמעה לקולו בכל דבר כמו שהקדים ואת מאמר מרדכי אסתר עושה, ופה שנתה דבריו ותאמר למלך בשם מרדכי: