אֶסְתֵּר ג׳ · י׳

וַיָּ֧סַר הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֖וֹ מֵעַ֣ל יָד֑וֹ וַֽיִּתְּנָ֗הּ לְהָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ. הוּא מַתַּן כָּל דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּשְׁאֲלוּ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, לִהְיוֹת מִי שֶׁהַטַּבַּעַת בְּיָדוֹ שַׁלִּיט בְּכָל דְּבַר הַמֶּלֶךְ:

מקור: ספריא · CC BY

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:למה מספר שנתן הטבעת ביד המן, ולמה קורא פה ביחוד בשם יחוסו ובכנוי צורר היהודים:

ויסר, עתה מספר כי המלך לא אשם בדבר זה מאומה, כי אחר שגנב לבו ולא הגיד לו מי העם, ולא שדעתו להשמידם, אם היה המלך עצמו חותם האגרות היה רואה כי מרמה בדבר ולא היה מסכים עמו, אבל המלך מבטחונו בו מסר הטבעת לידו לחתום בשמו, והוא שנה וכתב להרג וכריתות, וע"כ אמר שלא המלך היה החייב בדבר רק שהמן היה הצורר היהודים, והוא כתב הכל מדעתו, ע"פ משטמת אבותיו השמורה אתו עד נצח יען שהוא אגגי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל