וַיַּגֶּד־ל֣וֹ מׇרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת ׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁק֠וֹל עַל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ (ביהודיים) [בַּיְּהוּדִ֖ים] לְאַבְּדָֽם׃

פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף. פֵּרוּשׁ הַכֶּסֶף:

פרשת מגזרת לפרוש להם שביאר לשרים דבר הכסף.

ביהודים בעבור היהודים.

לאבדם. הטעם למחות שמם.

השאלות:מהו את כל אשר קרהו, הלא הוא מקרה הכלל כולו ומה ענין פרשת הכסף היל"ל הכסף:

את כל אשר קרהו, תחלה הגיד לו הסבה, שהוא היה המסבב לזה ע"י שלא השתחוה להמן, וגם הגיד פרשת הכסף, ר"ל שבהכסף הזה שאמר לשקול, היו בו שני פרושים, כי לפני אחשורוש אמר שעושי המלאכה יתנו העשרת אלפים ככר כסף, והיה אחשורוש מדמה שהוא בעבור השמחה שיהיה להם בדבר הזה יתנדבו רכוש לאוצר המלך והמן כוון באמת שמן השלל והמלקוח שמגיע ממנו מכס למלך, יהיה עשרת אלפים סך המכס, באופן שרמה את אחשורוש: