מִֽי־בָכֶ֣ם מִכׇּל־עַמּ֗וֹ יְהִ֤י אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירוּשָׁלַ֖͏ִם אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

העיר ה' את רוח. רצון:

יהי אלהיו - טעמו שהשם היה עמו ונתן לו יכולת ממון.

וי"ו ויעל - הוא הנכנס בתחלת ענין. וכן: ויהי בימי שפוט השופטים ואיננו לצורך.

אשר בירושלם - דבק עם בית ה'.

מי בכם. כי הדברים האלה צוה להכריז ושלח בין העובדי כוכבים ולזה אמר מי הנמצא בכם מעם ה׳ יהיה ה׳ עמו ובעזרתו ויעל וגו׳ ר״ל הרשות נתון ממני לעלות הוא האלהים. פירש לומר שאלהי ישראל הוא האלהים השוכן בירושלים:

השאלות:(ג - ד) למה אמר הוא האלהים אשר בירושלים? ומה רצה במ"ש וכל הנשאר, ובמ"ש ינשאוהו אנשי מקומו?:

מי בכם, אמר כן אל האומות מי אשר נמצא ביניכם מכל עמו, כי אחר שבנין ביתו א"א רק ע"י עמו א"כ צריכים אתם לשלוח אותם לשם, יהי ה' אלהיו עמו, ר"ל תלוה אליו עזר אלוה והתעוררות עליון, אם על העליה לירושלים שעז"א ויעל לירושלים, אם על הבנין שעז"א ויבן את בית ה' אלהי ישראל, ור"ל כי לעתיד כתיב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, ולא יקרא בפרטות שהוא אלהי ישראל כי כל העמים יעבדוהו, אבל עתה לא הגיע הזמן לזה, ועז"א הוא האלהים אשר בירושלים לבד, כי הנהגת כל העולם חוץ מירושלים מסר ביד המערכה לדעתו, והנה אמר שמי שיתעורר מעצמו לעלות ולבנות ילך, אבל.