וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּ֖וֹת כַּכָּת֑וּב וְעֹלַ֨ת י֤וֹם בְּיוֹם֙ בְּמִסְפָּ֔ר כְּמִשְׁפַּ֖ט דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃

ביומו - הוא דבק עם דבר יום.

פירוש ביומו - הראוי לדבר וכן מדי חדש בחדשו דבק עם מדי, כי הוא כטעם עת וזמן.

את חג הסוכות. ר״ל קרבנות החג:

ועולות יום וגו׳. העולות הראויות לכל יום במספר הראוי כמשפט התורה הביאו של כל יום ביומו:

ועולות יום ויום במספר, י"ד כבשים בכל יום, כמשפט דבר יום ביומו, פרי החג, שבכל יום פוחת והולך: