לָהֵ֗ן מִן־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ אֲבָהָתַ֙נָא֙ לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל (כסדיא) [כַּסְדָּאָ֑ה] וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל׃ {פ}

סתריה - ענין הרס. ובלשון חכמינו ז"ל: שדבריו סותרין דברי תורה.

להן. רק על אשר הכעיסו אבותינו את אלהי השמים נתן אותם ביד נ״נ הכשדי ונתן את הבית הזאת ואת העם הגלה לבבל:

להן, ד] שחורבנו היה בסבת העונות וכבר נתכפרו עונותיהם ע"י הגלות, ה] שבשנת אחת לכורש נתמלא קץ ענים ומרודם והוא נתן הפקודה לבנות הבית הזה והם בונים עפ"י רשות המלך:

אך מפני שהכעיסו אבותינו אלהי השמים נתנם ביד נבוכדנצר מלך בבל הכשדי והרס ביתו ועמו הגלה לבבל: