בֵּהּ־זִמְנָא֩ אֲתָ֨ה עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַ֠י פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃

עליהון. אליהם:

ואושרנא - מן אדלג שור והאל"ף נוסף כאל"ף אזרוע.

בה זמנא, לבנא - פי' להבנות.

ואושרנא - כטעם שורא.

בה זמנא. בעת ההיא בא אליהם תתני מושל עבר הנהר ושתר בוזני וחבריהם וכן. וכה אמרו להם מי עשה לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה הזאת לגומרה ולכלותה:

ושתר בוזני. כך שמו:

ואשרנא. כמו ושוריא ור״ל החומות:

השאלות:(ג - ד) מה שאלו מי נתן רשות לבנות הלא היתה פקודה שניה שלא לבנות?, ומז"ש אמרנא להון מן אינון שמהת גבריא, שא"ל באור כלל:

בה זמנא, זה היה בהשגחת ה' שלא באו עליהם צריהם, שהם היו מפריעים אותם ביד חזקה כמו בפעם הראשון וכמו שרצו אח"כ להלחם אתם על בנין החומה, רק שבא תתני פחת עבר הנהר והוא לא היה צורר היהודים, רק ששאל מי נתן להם רשות לבנות הבית הזה, כי רשות כורש נשכח בעת ההיא:

בעת ההיא בא עליהם תתני שהיה פחת עבר הנהר ובא גם כן שתר בוזני וחבריהם וכן אמרו להם מי נתן לכם רשות לבנות בית זה והכותלים לכונן: