ואוצאה - כן כתיב כי האל"ף למ"ד הפועל על משקל ואבואה ואצוה קרי, כי הקרוב על דרך קצרה.
על אדו הראש - שהוא ראש בכספיא המקום.
אל אדו אחיו - חסר וי"ו והנכון אל אדו ואחיו שהם נתינים. ויש אומרים: כי אחי שם איש אחי אדו, או קרובו.
על אדו. אל אדו שהיה הראש בהמקו׳ הנקרא כספי׳:
ואשימה. ר״ל סדרתי להם הדברי׳ לדבר וכו׳:
אחיו. כמו ואחיו:
הנתינים. ר״ל אדו ואחיו היו מן הנתינים אשר בכספיא:
להביא. דבר השליחות היה להביא לנו לוים אשר ישרתו בשיר:
ואצוה אותם, שלחתים בשליחות לדבר אל אדו, [וכל ציוי על דבר ג' נקשר במלת על כמו ויצו עליו פרעה אנשים], בכספיא המקום, כי היה גם מדינה שנקראת כספיא, אל אדו ואחיו הנתונים שהם ממונים שם מן המלך על המקום ההוא:
ואשימה בפיהם דברים. הנה סדר הדברים בפיהם כדי שיהיו שלמים וישיגו מבוקשם:
אל אדו אחיו הנתינים בכספיא המקום. ר"ל אל אדו ואחיו והנתינים כדי שיביאו להם משם משרתים לבית ה' כי הנתינים הם גם כן משרתים לבית ה' ולזה תמצא שכבר באו משם לוים ונתינים:
