וָאֹמְרָ֣ה אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֥ם קֹ֙דֶשׁ֙ לַיהֹוָ֔ה וְהַכֵּלִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ נְדָבָ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃

אתם קודש וכו׳. ומהראוי להנתן הקודש ביד הקודש:

נדבה לה׳. ולקודש יחשב:

אתם קדש וכו', ר"ל אתם חייבים בשמירתם, כמ"ש ושמרתם את משמרת הקדש:

אתם קדש לה'. הנה הלוים הם קודש ולזה הפקיד להם הקודש ואמר להם שישקדו לשמרם עד ישקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל להביאו בירושלים אל הלשכות אשר בבית ה':