וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ {פ}

וַאֲמַר קְרֵי שׁוּמְהוֹן לָא עַמִי אֲרֵי אַתּוּן לָא עַמִי בִּדְלֵית אַתּוּן מְקַיְמִין פִּתְגְמֵי אוֹרַיְתִי וּמֵימְרִי לָא הֲוָה בְּסַעֲדֵ יכוֹן:

כי אתם לא עמי. אינכם חרדים על דברי לעשותם כדרך העם החרדים על דברי מלכם:

ואנכי. וגם אני לא אהיה לכם לאלוה להציל אתכם ולהושיע לכם:

ויאמר קרא שמו לא עמי, אז צוה אותו שיקרא אותו בשם שמורה שאינו בנו כלל וממילא אין האם אשתו, שאם יאמר האב לבנו לא עמי אתה נפסק גם הקשר שי"ל עם אשתו אחר שילדה לזנונים ובאר לו הטעם כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם לאב ולאיש ולבעל, ועז"א שצוה להושע לגרש את אשתו, שע"ז מורה שם לא עמי, ואז כן יעשה ה' ג"כ לגרש את ישראל ולהחליפם באומה אחרת: