אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כׇּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃

בֵּית יִשְׂרָאֵל דָמָן לִדְרוּחַ זְרַע וְעַלְעוֹל חֲצַד כָּל יוֹמָא כַּדְבִין וּבִזָא מַסְגָן וּקְיָם עִם אַתּוּרָאָה אָקִימוּ וְקוּרְבָּנָא לְמִצְרַיִם מוֹבְלִין:

אפרים - איננו הולך אחרי השם כי אם בדבריו, כי הוא רועה רוח כמו הקץ לדברי רוח והעד: וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל - דורון למלך מצרים.

רועה רוח. הוא מרעה את הרוח ר״ל עוסק הוא בדברי הבל:

ורודף קדים. הוא כפל ענין במ״ש:

כזב ושוד ירבה. מרבה לדבר כזב ולעשוק בני אדם:

וברית וגו׳. להיות בעזרתו:

ושמן וגו׳. לשחדו לעזור לו מול האויב:

רועה. מלשון מרעה:

קדים. ר״ל רוח קדים:

ושוד. ענין עושק:

יובל. ענין הבאה כמו יובל שי (ישעיה יח):

אפרים, אבל אפרים הוא רועה רוח והבל בעניני האמונה, וכל היום כזב ושד ירבה בדברים שבין אדם לחברו, וברית וחוץ מזה הוא עצמו יכין לו מוקש שיגלה מארצו, כי אחר שברית עם אשור יכרתו ויהי לו הושע עבד א"כ למה שמן למצרים יובל? למה שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים שזה כדי למרוד במלך אשור? וזה היה סבת גלותם כמו שהתרעם הנביא כבר ע"ז למעלה (ז' י"א, ח' ט', י"א ה'):