בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים׃

נְבִיָא אֱמַר לְהוֹן הֲלָא יַעֲקֹב עַד דְלָא אִתְיְלִיד אֲמִיר דְיִסְגֵי מִן אֲחוּהִי וּבְתוּקְפֵיהּ אִתְרַבְרַב עִם מַלְאָכָא:

בבטן - המפרש בבטן גזר השם דבר הבכורה והברכה לא ידעתי מה טעם בבטן, והכתוב אמר: בטרם אצרך בבטן ידעתיך. ולפי דעתי: כי הוא כמשמעו, כי בבטן עקב את אחיו, וזהו מפורש: וידו אוחזת בעקב עשו. והטעם למה לא יזכרו את בני יעקב שאני בחרתי אביהם ועשיתי לו מעלה על כל הנולדים? כי כאשר היה בבטן נתתי לו כח לאחוז בעקב וזהו כמעשה נס, כי אין כח בעומד בשליה ובעת התבקעה לתפוש דבר, עד שיצא מהרחם לאויר העולם, והנה בהיותו בבטן נתתי לו כחו ואחרי כן התאבק עם המלאך ולא יכול לו, והנה מלאך אחד הרג כל מחנה אשור, ומראותו יפחדו בני אדם, כמו דוד שנבעת ואף כי להתאבק עמו והנה הטעם שידעו כל בני העולם כי זרעו יעמוד לנצח ובסוף הוא ינצח את אויביו, והנה אפרים חושב, כי אפרים הוא מצא האון.

בבטן עקב את אחיו. ר״ל הלא יעקב אביהם עודו בבטן אמו אחז בעקב עשו אחיו והפלא הזה היה לאות:

ובאונו. ובכחו נעשה שר אל אלהים הוא המלאך שרו של עשו הנאבק עמו כי יעקב התגבר עליו:

עקב. ר״ל אחז בעקבו הוא סוף הרגל:

ובאונו. ענין אומץ וכח כמו ואונו בשרירי בטנו (איוב מ׳:ט״ז):

שרה. מלשון שררה:

(ד-ה) בבטן עקב את אחיו, וכן יעשו הם שעוקבים את יהודה אחיהם, ונגד מה שהקדישו את בית אל אל עבודת העגלים, אמר ובאונו שרה את אלהים וישר אל מלאך וכו' הנביא הודיע לנו בזה חדות מני קדם, שראינו שבעת מלך ירבעם כתיב (מלכים א י״ב:כ״ה) ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים, ויצא משם ויבן את פנואל, ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב וישם את האחד בבית אל, ואת האחד נתן בדן, והנה מה שנתן עגל אחד בדן לא יפלא אצלנו, כי בדן עמד פסל מיכה מימי קדם וחשבו כי המקום הזה הוקדש לעבודת העגל, אבל למה נתן את האחד בבית אל, וכבר בארנו שהעגל שבבית אל היה העקר אצלו, למה בחר את בית אל דוקא? ולמה בנה שני ערים אלה שכם ופנואל? כ"ז תבין במ"ש כי עשרת השבטים ייחסו עצמם ע"ש יעקב והתדמו אליו, ובאשר התנכל ירבעם להקדיש מקומות שיהיו קדושים בעיני ישראל כמו ירושלים, חשב את דרכי יעקב אבי האומה שנאבק עם המלאך בפנואל, כמ"ש ויקרא שם המקום פניאל, ומפנואל הלך לעיר שכם, ומשכם נסע לבית אל ושם בנה מזבח, ולכן בנה את שכם ואת פנואל באשר המקומות אלה יש בהם קדושה, פנואל מצד ראיית המלאך בראשונה, ושכם ששכן שם יעקב אח"ז ובנה שם מזבח, אולם בבית אל ששם נגלה אליו האלהים, ובא ההגדה במדרש כי כאשר בקש המלאך מאת יעקב שישלחנו ויעקב רצה שיסכים על הברכה התחנן המלאך שיניחהו עתה כי בבית אל שם יסכים על הברכה, והגדה זאת היתה קדמונית, ועפ"ז אמר ירבעם כי בבית אל שם נשאר המלאך הזה ושם יתגלה אל נביאי העגל ועובדיו, וז"ש לפרש מה שיעשו לפי דעתם כדרכי יעקב, א] בהריב שי"ל עם אחיהם יהודה כריב יעקב עם עשו, ב] כי באונו שרה את אלהים וישר אל מלאך ויוכל כמ"ש כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל, ואז בכה המלאך ויתחנן לו ליעקב והבטיח לו כי בית אל ימצאנו ושם יסכים על הברכות, עפ"ז יאמר אפרים עתה כי שם ידבר עמנו, ר"ל שהמלאך נמצא שם עד עתה והוא המדבר עם בני יעקב שהם העובדים את העגלים בבית אל, שאמרו שהמלאך הזה ינבא אותם והוא האמצעי המשפיע אליהם ברכותיו גם עתה: