אֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ תַּלְאֻבֽוֹת׃

אֲנָא סוֹפְקֵית צוֹרְכֵיכוֹן בְּמַדְבְּרָא בְּאַרְעָא דַהֲוֵיתוּן תָּאֲבִין בָּהּ לְכָל מִדָעַם:

אני, תלאובות - ארץ ציה וצמא וככה בלשון ישמעאל ולהיותו כל תלאות בו, דרך דרש ולא דרך פשט.

אני ידעתיך. נתתי לבי לדעת צרכך במדבר ולהזמין לך וכאומר הואיל ומתחלה ועד סוף השגחתי עליך ופנית לעבודת כוכבים לכן ראוי אתה לכליון:

בארץ תלאובת. כפל הדבר במ״ש:

תלאובות. ענין צמאון ואין לו דמיון ויתכן שהוא כמו תל אובת ר״ל תל שחואבים בו לכל דבר כי לא ימצא שם מה:

אני, וגם במדבר אחר שהוצאתיך ממצרים אני ידעתיך בהשגחתי וידיעתי למלאת כל מחסורכם בארץ תלאבות, שלא היה אפשר שתתקיימו רק ע"י נסים מתמידים מהמן והבאר ועמוד ענן שהיו כולם רק מאתי, כי הנסים יהיו מהאל לבדו: