שִׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּי־בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ׃

כַּד מְחַבְּלִין אַתּוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל עוֹבָדֵיכוֹן שִׁלְטִין בְּכוֹן עַמְמַיָא וְכַד תַּיְבוּן אַתּוּן לְאוֹרַיְתָא מֵימְרִי הֲוָה בְּסַעְדְכוֹן:

שחתך, כי בי - ניחום כמו יצר שהוא בעזרך.

שחתך ישראל. אתה ישראל חבלת בעצמך כי בי תלוי עזרך ולמה לא פנית אלי:

בעזרך. הבי״ת נוספת וכן ומצנפת בד יצנוף (ויקרא י) ות״א ומצנפתא:

שחתך ישראל, מה שאתה ישראל נשחת מביתו שדי לא אני העושה זאת רק הוא שחתך, ע"י שאתה משחית דרכך זה הוא המשחית אותך ואתה משחית א"ע:

כי בי, מה שאתה חושב כי שחתך תלוי בי, הוא מצד שהייתי בעזרך, ועי"כ כשהחלותי להסתיר פני ממך ושלא לעזור אותך אתה נשחת, ואני הסבה לזה בשב ואל תעשה לא בקום ועשה: