הוֹשֵׁעַ ג׳ · ד׳

כִּ֣י ׀ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֙לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי יוֹמִין סַגִיאִין יַתְבוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵית מַלְכָּא מִדְבֵית דָוִד וְלֵית דְעָבִיד שׁוּלְטַן עַל יִשְׂרָאֵל וְלֵית דְדָבַח לְרַעֲוָא בִּירוּשְׁלֵם וְלֵית קָמְתָא בְּשֹׁמְרוֹן וְלֵית אֵפוֹד וּמְחַוֵי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי ימים רבים - אין מלך. ואין טענה מן החשמונאים, כי אינם מבני יהודה.

ואין זבח - אמר יפת בן עלי: זהו תשבי, לי כי לא תעשו לי זבח ומצבה. לפי דעתו אין המצבה אסורה, רק כאשר דברה תורה והנה מה יעשה במלת תרפים?! ואחרים אמרו: הכל לעכו"ם ולא מצאנו אפוד לגנאי.

והנכון בעיני: אין זבח - לשם,

ולא מצבה - לבעל,

אין אפוד - להשם,

ואין תרפים - לעכו"ם, שקראם לבן אלהיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי ימים רבים. עתה יפרש שזה ירמז אשר ימים רבים ישבו ישראל בגולה ויצפו על הגאולה וגם המקום ב״ה יצפה כביכול לקחתם לו לעם ואף בימי גלותם לא יתחבר במי מעכו״ם:

ואין שר. בכל ימי גלותם עם שמלכם שהוא הקב״ה אינו עמהם אעפ״כ אין שר ר״ל לא יהיו עובדים למי משרי מעלה לקבלו לאלוה דוגמת האשה ההיא שתהיה פרושה מאישה ועכ״ז תהיה פרושה מהזונים:

ואין זבח. עם שיהיה המקדש חרב ואין שם זבח לשלמים אעפ״כ אין מצבה ר״ל לא יעשו מצבה להקריב בה לעבודת כוכבים:

ואין אפוד ותרפים. מלת ואין משמשת בשתים כאלו אמר ואין תרפים ור״ל עם כי לא יהיה ביניהם אורים ותומים לשאול בו עתידות עכ״ז אין תרפים ר״ל לא יפנו אחרי התרפים לשאול בהם עתידות והדברים האלה בשורה טובה לישראל שבימי גלותם לא יפנו לא אל עבודת שרי מעלה ולא אל עבודת כוכבים אף שיהיו חסרים השראת השכינה והמזבח והאורים ותומים עכ״ז לא יהיו כעכו״ם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מצבה. הוא מזבח של אבן אחת ועושים אותה להקריב בה עכו״ם:

אפוד. זה יאמר על האפוד והחשן עם האורים ותומים וכן אפוד ירד בידו (שמואל א׳ כ״ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

כי ימים רבים, מבאר הנמשל שימים רבים ישבו ישראל בגלות וימתינו ויחכו לי שאשוב אליהם כימי קדם, אין מלך לא יהיה להם מלך ממלכי ב"ד שישבו על כסא ה' ויעמדו תחת השגחתו, ואין שר שלא יעמדו ג"כ תחת שרי המערכת, כי יחכו אל ה' כמ"ש לא תזני ולא תהיה לאיש, אין זבח גם לא יקריבו קרבנות בזה הזמן להמשיך עליהם שפע מה' כי יושבת המקדש והעבודה, ואין מצבה ובכ"ז לא יציבו מצבות לבעלים, ואין אפוד לא ימצא אצלם כהן לובש אפוד שידע ע"י העתידות, ובכל זה אין תרפים לא ישאלו בתרפים לדעת העתידות על ידיהם, ואמרו חז"ל בג' דברים מאסו ישראל בימי רחבעם במלכות ב"ד ובמלכות שמים ובבית המקדש, אר"ש בן מנסיא אין ישראל רואים סימני תשועה וגאולה עד שישוב לבקש שלשתן, הה"ד אחר ישובו ב"י ובקשו את ה' אלהיהם זה מלכות שמים, ואת דויד מלכם כמשמעו, ופחדו אל ה' ואל טובו זה בהמ"ק, דכתיב ההר הטוב הזה והלבנון. ועז"א ימים רבים ישבו לי אין מלך ממלכי ב"ד, ואין זבח בבהמ"ק, ואין אפוד להגיד עתידות ברוה"ק, שהאפוד היה מגיד ברוח הקודש שזה בא ממלכות שמים, ונגד זה לא יהיה להם ג"כ שר ומצבה ותרפים המגבילים להם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל