עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ הִתְעָ֔ה וַיִּזְנ֖וּ מִתַּ֥חַת אֱלֹהֵיהֶֽם׃

עַמִי דִי בִצְלַם אָעֵיהּ שָׁאֵיל וּמְדַמֵי דְחוֹטְרֵיהּ מְחַוֵי לֵיהּ אֲרֵי רוּחַ דְטָעוּ אַטְעִיָתִינוּן וּטְעוֹ מִבָּתַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלָהָהוֹן:

עמי - והאות כי הם בלא לב ששב עמי לשאול בעצו הוא הפסל.

כי רוח זנונים התעה - אותו.

ויזנו - כולם מתחת אלהים, כאשר הזכיר עמי.

בעצו ישאל. שואל עתידות בצלם העשוי מעץ:

ומקלו. צלם העשוי מן המקל וכפל הדבר במ״ש:

רוח זנונים. רצון זנות עבודת כוכבים התעה אותם מדרך השכל ולכן זנו מתחת אלהיהם:

בעצו. מלשון עץ:

ומקלו. מטה עץ:

התעה. מלשון תועה:

עמי בעצו ישאל, עמי שואל את הפסל של עץ להשיג ממנו מענה, והוא אינו עונה אותם, רק עץ אחר יגיד להם התשובה שהוא המקל המוכן להכות אותם הוא יגיד לו התשובה, הוא יגיד לו כי רוח זנונים התעה אותם מני דרך, וע"י הרוח הזה זנו מתחת אלהיהם. והמליצה שע"י המקל המכה בהם יודע להם שתעו מני דרך: