אִם־זֹנֶ֤ה אַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יֶאְשַׁ֖ם יְהוּדָ֑ה וְאַל־תָּבֹ֣אוּ הַגִּלְגָּ֗ל וְאַֽל־תַּעֲלוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן וְאַל־תִּשָּׁבְע֖וּ חַי־יְהֹוָֽה׃

אִם טָעָן אַתּוּן דְבֵית יִשְׂרָאֵל לָא יִתְחַיְבוּן דְבֵית יְהוּדָה וְלָא תֵיתוּן לְגִלְגָלָא וְלָא תִסְקוּן לְבֵית אֵל וְלָא תִשְׁתַּבְּעוּן לִשְׁקַר קַיָם הוּא יְיָ:

אם - ישראל חטאו עם ירבעם שפחד שתבוא המלוכה לבית דוד, על כן עשה שני עגלים בשני קצות ארץ ישראל. למה יאשם יהודה שהניח בית המקדש שהוא בחלקו וילך למקום רחוק לעכו"ם, והנביא מוכיחם: אל יאשם יהודה ואל תבואו הגלגל ואל תעלו בית און - הוא בית אל, בעבור העגל ששם שם ירבעם. כתוב בתורה: ובשמו תשבע והטעם את ה' אלהיך תירא - שלא תעבור על מצות לא תעשה, לא בעבור יראת מלך או דבה או נזק בגוף, רק בעבור יראת השם ואותו תעבד - מצות עשה, מהם בפה ומהם במעשה. ובו תדבק - במחשבת הלב שלא יעבור רגע בכל יכולתו שיחשב בלבו מעשה השם ונפלאותיו בעליונים ובשפלים ובתחתונים, ובאותות הנביאים ואחר שיהיה דבק בשם, חייב הוא להזכיר השם בכל דבריו ולהשבע בשמו, בעבור שיבינו ממנו כל השומעים הברואים שהוא דבק באהבת השם, ותמיד שמו וזכרו שגור בפיו ובאהבתו אותו, וכל העם ישמעו וילמדו ממנו האהבה והיראה, וככה מנהג הנביאים שישבעו כדוד ואליהו ואלישע, וכמוהו כל לשון לך תשבע, והנה הטעם למה תראו, כי אתם בני השם ואתם באים בית און יותר טוב הוא שלא תעשו זה וזה, או פירושו כנגד אלה וכחש הכתוב בתחילת הפרשה.

אם זונה וגו׳. אם ישראל זנו אחרי עבודת כוכבים אין בזה אשמה על יהודה עם שעל ידי שנלחמו עמהם נמנעו לבא לבית המקדש שהוא במלכות יהודה מ״מ לא הדיחם אחר העבודת כוכבים:

ואל תבואו הגלגל. ר״ל לא היה לך לבא אל הגלגל מקום העבודת כוכבים כמ״ש וכל רעתם בגלגל (לקמן ט) וכאומר וכי על ידי יהודה באת הגלגל היה לך לשבת בית:

בית און. הוא בית אל ושם העמיד ירבעם את העגל ולכן כנהו לגנאי:

ואל תשבעו. אחר שאינן עובדים לה׳ מה לכם לשבוע בשמו כי לבד העובד את ה׳ ראוי לשבע בשמו כמ״ש ואותו תעבוד ובשמו תשבע (דברים י׳:כ׳) אבל מי שאינו עובדו ונשבע בו תחשב לבזיון:

יאשם. מלשון אשמה:

אם זונה, כבר התבאר למעלה (סי' א' פ"א) שבעת שהתחיל הושע לנבאות בימי ירבעם בן יואש היה אז מלכות יהודה תחת יד מלכות ישראל (עד כ"ד לעוזיה שמלך בפ"ע), והיה יהודה נכנע תחת יד מלכות אפרים ובאים אל ערי ישראל, והם היו עדיין עובדים את ה' בימים ההם, ע"כ הנביא מזהיר את יהודה שלא יבואו בערי ישראל ששם העגלים ועבודת נכר בל ילמדו ממעשיהם, וז"ש אם זונה אתה ישראל, ר"ל אחר שאתה ישראל שהוא מלכות אפרים זונה מעל אלהיך, הלא צריך להשגיח לבל יאשם יהודה ע"י שילמד ממעשיך, לכן מצוה אל שבט יהודה, אל תבואו הגלגל ואל תעלו בית און שהוא בית אל, שבשני מקומות אלה היו עוסקים בעבודת העגלים, כמ"ש בואו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשוע (עמוס ד' ד') בגלגל שורים זבחו (לקמן י"ב י"ב), ושני מקומות אלה היו מצרנים לנחלת יהודה והיו בני יהודה באים לשם, מצוה אותם שישמרו מלבא למקומות אלה, כי אז אל תשבעו חי ה' כי בגלגל ובית אל נשבעים באשמת שומרון והס כי לא להזכיר בשם ה' ואתם יהודה נשבעים חי ה' לכן אל תבואו שמה: