אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃

בֵּית אֶפְרַיִם לְצָדוּ תְהֵא בְּיוֹם תּוּשְׁלְמַת חוֹבִין בְּרַם בְּשִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל הוֹדְעֵית אוֹרַיְתָא:

הודעתי נאמנה - משפט נאמן, כמו גזרה והדומה לה.

ביום תוכחה. ביום שאתוכח עמהם על רוע מעשיהם:

בשבטי ישראל. בהפורעניות שאביא על שבטי ישראל בזה הודעתי האמנת דברי שכן היה כמו שאמרתי עליהם:

לשמה. מלשון שממון:

תוכחה. מל׳ ויכוח:

אפרים באר הטעם שיפרדו ממלכות אפרים, מפני שאפרים תהיה לשמה ביום תוכחה, היינו ביום המוגבל לה' להוכיח אותם על עונותיהם ולשלם להם גמול, בשבטי ישראל מוסב למטה, ושיעור הכתוב וסדרו.