וַאֲנִ֣י יִסַּ֔רְתִּי חִזַּ֖קְתִּי זְרוֹעֹתָ֑ם וְאֵלַ֖י יְחַשְּׁבוּ־רָֽע׃

וּכְמָא דִי אֲנָא מַיְתֵי עֲלֵיהוֹן יְסוּרִין וּמַתְקֵיף עַל דַרְעֵיהוֹן כֵּן אַף אִינוּן חָשְׁבִן לְאוֹסָפָה קֳדָמַי בִּישָׁן:

ואני יסרתי - הטעם אני יסרתים לא לרעתם רק לחזק זרועותם, כדרך: ואני תרגלתי לאפרים.

ואני יסרתי. וכאשר קשרתי זרועותם לחזקם היטב הנה המה חשבו עלי רע לומר לא ממנו באה ובין הרעה ובין הטובה חושבים למקרה:

יסרתי. ענין קשירה כמו כי אסר נאסרך (שופטים ט״ו:י״ג) והוא ענין חוזק כי קשירת הדבר הוא חזקו:

ואני יסרתי, מה שיסרתי את הבן סורר ומורה הלז היה על הכוונה שחשבתי כי בזה חזקתי זרועותם שעי"כ ישובו בתשובה ואחזק את ידם, כמ"ש איסירם לעדתם ואנכי אפדם, אבל הם אלי יחשבו רע, שחושבים שאני פועל הרעות ולא יחשבו שכוונתי הוא לטובתם: