זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּפֽוֹ׃

טָעוּ בֵית יִשְׂרָאֵל מִבָּתַר פּוּלְחָנִי דִי בְדִילֵיהּ אֲנָא מַיְתֵי עֲלֵיהוֹן טוּבָא מִכְּעַן סַנְאָה יִרְדְפִינוּן:

זנח, טוב - הוא השם הנכבד שהיה טוב לו.

ירדפו - כמו: אשר יקראו ה' צדקנו:

זנח. ר״ל אבל לא כן עשו כי עזב כל ישראל את הטוב להם ועשה יהודה כדרך שעשו עשרת השבטים כי גם הוא לא פנה אלי ולכן האויב ירדוף אותו:

זנח. ענין עזיבה כמו למה זנחתני (תהלים מג):

זנח, כ"ז יאמרו בזעקתם, ידענו שע"י שזנח ישראל טוב לכן ירדף האויב אותו, ואין זה מקרה רק עונש מה':