הוֹשֵׁעַ ח׳ · ט׳

כִּי־הֵ֙מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי אִינוּן גְלוֹ לְאַתּוּר עַל דַהֲלִיכוּ בִרְעוּת נַפְשְׁהוֹן כָּעֲרָד מָרוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל אִתְמְסַרוּ בְּיַד עַמְמַיָא דִרְחִימוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי, פרא - כמו פרא אדם.

וטעם בודד - כי לא היתה עצתם אחת.

ומלת התנו - מגזרת אתנן, שהיה כל אחד נותן מנחות של אהבים לשרי האומות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

עלו אשור. לבקש מהם עזרה:

פרא. המה כפרא ההולך בדד ויחידי באות נפש מבלי עצה ומבלי מנהיג:

התנו אהבים. נתנו למלך אשור אתנן דרך אהבה למען יעזור לו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

פרא. הוא חמור הבר:

בודד. מל׳ בדד ויחידי כמו איכה ישבה בדד (איכה א׳:א׳):

התנו. מל׳ אתנן זונה ואמר בל׳ בזיון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

כי מבאר מה היה הסבה לזה, שזה היה מפני שהם השתעבדו למלכי אשור ואח"ז בגדו בבריתם ושלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים להתקשר עמהם נגד אשור וזה העלה עליהם חמת מלך אשור (כנ"ל ז' י"א), וז"ש כי המה עלו לאשור, וקבלו עליהם את מלכותו, ואח"ז אפרים התנו אהבים, אח"ז נתן אתנן למלך מצרים, כזונה שיש לה בעל והיא נותנת אתנן לזונים אחרים לבקש מהם אהבה לעזוב את אישה ולמרוד בו. ואמר פרא בודד לו ר"ל גם פרא למוד מדבר שיוצא ומתרחק ממקומו, כמ"ש (ירמיהו ב׳:כ״ד) פרא למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח, בכ"ז הגם שינוע ממקומו דרכו ללכת בודד והוא שונא האהבה והחברה להיות לו רעים רבים, לא כן אפרים שנדמה לפרא למעשיו וכמוהו אהב לנוע ממקומו, הם בקשו רעים רבים ונתנו אתנן לבקש אהבים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל