אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ נֶ֣פֶשׁ כׇּל־חָ֑י וְ֝ר֗וּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃

אשר בידו וגו׳. מוסב למקרא שלפניו לומר הוא האלהים אשר בידו וגו׳:

וריח וגו׳. זכר לעצמו רוח האדם על כי היא העולה על כלנה:

אשר, וא"כ כמו שבידו נפש כל חי, כמו שנפשות הבע"ח לא יניעו לעשות דבר רק כפי ההכרח של הטבע ששתל ה' בם, כן בידו רוח כל בשר איש, כן הרוח הנמצא בבשר האיש הוא ביד ה'. ואין לו חירות ובחירה לעשות בלעדו כל מאומה, עד שכל פעולותיו מוגבלות כמעשי יתר הבע"ח: