עַל־מָ֤ה ׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃

על מה. בעבור מה ר״ל מה העון אשר בעבורו אשא כל בשרי בשיני כי כל הבשר נלקה ונשחת ולא נותר מהם כ״א לבד הבשר הדבוק בשיני כמ״ש ואתמלטה בעור שני (לקמן יט):

ונפשי. ועל מה נפשי קלה להתפרד ממני כאלו היתה בכפי אשר מיד בהפתח היד תפול ממנה:

על מה אשא בשרי בשני. שאנשוך את בשרי בשני מרוב המכאוב למען יהיה פי סתום ולא יצעק. כדרך הכואב שרוצה להכריח את עצמו לשתוק שנושך אצבעו בשיניו. אחר שבכ"ז נפשי אשים בכפי. שבכ"ז הנני בסכנה כל רגע הגם שאני מחריש. וא"כ טוב יותר שאדבר:

לגבי חומר גביכ'. לגופי חומר נמשלו גופיכם:

[ יג ] ויעבור עלי מה. ר"ל ויעבור עלי מהרעות מה שיהי' אם מעט ואם הרבה: