לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃

למה פניך תסתיר. אחז במשל מדרך האדם המצוה ליסר את מי ומסתיר פניו לבל יראה בו שלא יכמרו רחמיו עליו:

ותחשבני. ואתה חושב אותי לך לאויב ומורד עד אשר תשתדל מאוד בהבאת הרעות עלי:

למה. ואתה עושה בהפך. שלא לבד שאינך רוצה לעמוד כנגדי להתוכח אתי. כי תסתיר פניך. ואינך רוצה להתוכח ולהודיעני חטאתי. ובכ"ז תחשבני לאויב לך: