וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃

ואיש. וכן כאשר ימות האיש לא יקום עוד:

עד בלתי שמים. עד יבלו ויופסדו השמים ר״ל עד עולם לא יקיצו המתים ולא יעורו מן השינה:

בלתי. ענינו כמו בלה:

יקיצו. יעורו ענין שניהם התעוררות מן השינה:

ואיש שכב ולא יקום, ר"ל כי לא עץ שכב ויבש שיועיל לו המים, רק איש שכב, והוא לא יקום ע"י מים, עד בלתי שמים לא יקיצו, ר"ל כן הוא טבע זה העולם שתחת שמים אלה, שגוף המת לא יחיה עוד, וכל עוד שלא תשתנה הטבע הזאת הכללית, כל עוד שלא יבראו שמים חדשים וטבע אחרת ולא יהיה עוד שמים שהם עתה טבע הזאת במציאות לא יקיצו המתים משנתם: