שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃

שעה - הרפה, כמו: שעו מני.

ויחדל - ישמח בחלדו, כמו: כל יושבי חלד, או ויחדל מהתרעם:

עד ירצה - ישלים, כמו: והרצה את שבתותיה.

שעה. לזאת הסר מעליו מכות ידיך ויהי׳ חדל מהם במעט ימיו עד אשר יבואו ימי הזקנה וירצה במיתה ויקוה לה כשכיר הרוצה בהשלמת היום ומקוה לה:

שעה. הסר כמו השע ממני (תהלים לט):

שעה מעליו, ויחדל החק שהגבלת לו, ראוי שתשעה מעליו ולא תכריח את מעשיו ע"י ידיעתך הקדומה, והחק הקצוב לפעולותיו יחדל עד שיהיה בחירי במעשיו, עד ירצה כשכיר יומו, עד שירצה ברצונו ובבחירתו למלאת דבר יומו והעבודה שלו, כשכיר העובד ברצון בעבור השכר, לא כן עתה שאין לו רצון ובחירה והוא מוכרח במעשיו ע"י החקים שגבלת לו:

שעה מעליו. הרפה ממנו:

ויחדל. וישלים חדלו וזמנו: