אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃

וניד - כמו תנודה והענין להוכיחם.

אאמצכם. עוד הייתי מחזק אמריכם בפה מלא:

וניד שפתי. הנדת שפתי בדבור היה מחדיל אמריכם כי הייתם מנוחמים בדברי כי כן דרך המצטער כאשר יראה שמפליגין בצערו ומתלוננים עמו להצטער בצרתו מתנחם הוא בזה:

אאמצכם. מל׳ אומץ וחוזק:

וניד. מל׳ נדידה:

אאמצכם, ובזה הייתי מאמץ אתכם במו פי, כי המתיסר בחנם ימצא אומץ בלבו אם רואה שהכל מכירים צדקתו שהוא נספה בלא משפט, וניד, ר"ל הייתי מאמץ אתכם בכל כחי גם אם ניד שפתי יחשך, אם היו שפתי נלאים מרוב הדבור מבלי אוכל להגיד אותם יותר, עדיין הייתי מתיגע לחזק אתכם:

אאמצכם במו פי. אחזיק אתכם בדברי:

וניד שפתי יחשך. מה שאנוד אתכם בדברי יחשך כאבכם מכם: