יְהִ֤י ׀ לְמַלֵּ֬א בִטְנ֗וֹ יְֽשַׁלַּח־בּ֭וֹ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וְיַמְטֵ֥ר עָ֝לֵ֗ימוֹ בִּלְחוּמֽוֹ׃

בלחומו - בבשרו. ויתכן היות בלחומו כמשמעו, כמו: יהי למלא בטנו.

למלא בטנו. ירבה בו הצרות עד כי יהיו למלא בטנו לגודל הרבוי וה׳ ישלח בו חרון אפו ובשפע רב כמטר ישפוך עליו בעת הלחמו עמו להפרע ממנו:

בלחומו. מל׳ מלחמה:

יהי, מוסיף לאמר שגם אם לא תגבר עליו יד העמל להוציא העשק מידו וישאר בידו למלא בטנו, עד שיהיה לו די מחסורו, בכ"ז לא יצליח, כי אז ילחם ה' בו אשר הוא עושה משפט לעשוקים, וה' ישלח בו חרון אפו, והחרון הזה ימטר עלימו (על הרשעים) בלחומו בלחומי רשף שלו אשר בו ילחם בם:

בלחומו. בבשרו: