מִֽי־יַגִּ֣יד עַל־פָּנָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וְהוּא־עָ֝שָׂ֗ה מִ֣י יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

מי יגיד על פניו דרכו - חוזר למקום והענין מי הגיד לו דרכו להיות כן והוא יעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו. ויש אומרים: שהוא דבק והענין על מחשבת הרשע שיעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו.

מי יגיד. ובעבור רוב הצלחתו מי א״כ יוכל להגיד דרכו לפניו ולהוכיחו ולהפחידו מן העונש כי הלא למאד ילעג למו:

והוא עשה. ועם כי הוא עשה את הרע אשר חשב לעשות אין מי ישלם לו גמול:

• א) מי יגיד על פניו דרכו, הלא צריך שיקבל העונש במקום שהרשיע, ששם יעמדו נגדו העדים שיעידו על דרכו הרע שבעבורו יקבל העונש, אבל מי יעיד שם בפניו,

• ב) שצריך שימצא מי שישלם לו, אבל שם את אשר עשה מי ישלם לו, ומפרש דבריו נגד מ"ש מי יגיד על פניו דרכו, כי הלא.