יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ׃

ישפק - בני אדם עליו ועל ביתו כפימו.

ישפוק. מי אשר ידעו לפנים יכה כפיו זה בזה על מפלתו כדרך הרואה באבדן דבר גדול:

וישרוק. על שברו ישרוק כ״א מאנשי מקומו אשר ראו בהצלחתו וגם השריקה הוא מדרך הרואה באבדן דבר חשוב וחוזר הוא על ראשית אמריו לומר אם אמנם שגם הרשע מעותד למקרי הזמן כמו הצדיק למה יבחר מי ברשע הלא נוסף עליו הצדיק כי יתענג בתענוג הנפשי ולא כן הרשע:

ישפוק. כמו יספוק בסמ״ך והוא מענין הכאה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כד):

עלימו כפימו. עליו כפיו:

וישרוק. הוא השמעת קול בקבוץ השפתים וכן ישום וישרוק (ירמיה יט):

ישפק עלימו כפימו הוא שופק כפיו על הסופה והרוח קדים וצוחק עליהם, והוא עומד נכון במקומו לא יזיזהו הרוח ממקומו, ומשם ישרק עליו בפיו דרך צחוק, כי אין הרוח יכול לעשות לו מאומה:

עלימו כפימו. עליו כפיו: