אִיּוֹב כ״ח · ד׳

פָּ֤רַץ נַ֨חַל ׀ מֵֽעִם־גָּ֗ר הַֽנִּשְׁכָּחִ֥ים מִנִּי־רָ֑גֶל דַּ֖לּוּ מֵאֱנ֣וֹשׁ נָֽעוּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

גר - יפרוץ המקום נחל שהוא גר והעניין מוגר כמים המוגרים, עד שנשכח מרוב שדרכו בני אדם.

דלו - כמו דללו וחרבו.

מאנוש - שנעו, שהם הולכים ונעים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

פרץ נחל. הנה פעמים יפרץ הנחל גדרו לנטות מעם המקום אשר היה נגר ונשפך:

הנשכחים. אשר נשכחים המה מעתה מן רגלי האנשים אשר היו רגילים לשאוב ממימיו כי מעתה לא ילכו עוד אל המקום ההוא כי המים דלו והורמו מאנשיו ונעו ללכת מהם ובאו א״כ המים ההם עד תכליתם כי נאבדו מן המקום ההוא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

גר. ענין הזלה ושפיכה כמו מים מוגרים (מיכה א):

הנשכחים. אשר נשכחים וכן ההלכוא אתו (יהושע י):

דלו. הורמו והוגבהו כמו דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

פרץ, (אופן שני שעל ידו יתגלו המתכיות) שהזהב הנמצא בצור נחלים, או שהוא מעורב עם החול שתחת הנחל ומקומו נעלם, יתגלה לפעמים ע"י שהנחל יפרץ מן המקום שהוא גר וניגר, ויטה דרכו ליגר מימיו במקום אחר, והחול והצורים שתחתיו שהם מלאים זהב הנשכחים מני רגל שנשכחו מן הרוגל והמחפש אחר הזהב עד שאינו יודע עוד שיש שם זהב מפני שהיה הנחל גר ונגר שם, עתה ע"י שפרץ הנחל גבולו, דלו ויתרוממו המקומות אשר עד עתה מאנוש נעו, אשר נשכחו ונעו מעין אנוש והיו מכוסים בעמקי המים, ועתה דלו לעלות אל היבשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

פרץ נחל. גדל:

מעם גר. מהמקום שהיה גר בו האדם:

דלו. גבהו וכמוהו דלו עיני למרום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל