לִֽי־שָׁמְע֥וּ וְיִחֵ֑לּוּ וְ֝יִדְּמ֗וּ לְמ֣וֹ עֲצָתִֽי׃

לי שמעו. כ״כ חזקה ידי עליהם עד אשר שמעו לי לכל אמרי וטרם דברי היו מייחלים ומתאוים שאדבר דברי:

וידמו. והמה שתקו אל עצתי ולא ערבה לבם להשיב אמרים עליה:

וידמו. ושתקו כמו וידום אהרן (ויקרא י):

למו עצתי. אל עצתי:

לי, ובאר הסימנים שבם יוכר שלא היה הכנעתם לפניו מפני היראה, רק מפני האהבה ורוממות מעלתו, וזה מצד ארבעה סימנים,

• א) שהנכנע מפני היראה לא ישתדל שהשר יצוהו ויפקידהו, רק שומע לפקודתו מפני ההכרח לבד, אבל הם לי שמעו ויחלו שהיו מקוים לשמוע דברי, וידמו למו עצתי שהיו באים עליו ומבקשים עצתו,

• ב) שהנכנע מפני היראה אם יוכל לשנות את דבריו בסתר ישנה אותם, אבל הם.

ויחלו. וימתינו ויקוו:

וידמו. וישתקו: