תִּשָּׂאֵ֣נִי אֶל־ר֭וּחַ תַּרְכִּיבֵ֑נִי וּ֝תְמֹגְגֵ֗נִי (תשוה) [תּוּשִׁיָּֽה]׃

תשאני אל רוח - במחשבות כל הלילה תרכיב בנפשי דברים והתושיה שהיא כעין החכמה, תמוגגני כמו הגבעות תתמוגגנה, ופ"א אתה נשאתני ברוח והרכבתני ואדע באמת, כי תמוגגני הפך תרכיבני:

תשאני. נשאת אותי למעלה אל מקום אשר ישלוט שם חוזק הרוח ושמה הרכבתני שיניעני הנעות חזקות ובזה תמוגג אותי בתשות כח והוא למשל על פלאי היסורים:

ותמוגגני. מל׳ המגה והמסה:

שתשאני אל רוח, שיתפרדו חלקי גופי ואנשא מן העולם אל הרוח ששם תרכיבני לעלות ברכב וסוסי רוח השמימה, ותמוגגני תושיה, שע"י החולשה יתמוגג וימס גופי ויתפרדו חלקי הרכבתי אל יסודותיו:

ותמוגגני תושיה. אתה תמוג ותסיר ממני התושי' והנימוס אשר הייתי מתנהג בו: